בדיחות שקשורות לעולם התחבורה והנהיגה כולל בדיחות על רכבים, בדיחות על נהיגה, בדיחות על נהגים, בדיחות על נהגות, בדיחות על רכבות, בדיחות על מכוניות, בדיחות על אופנועים, בדיחות על קורקינטם, בדיחות על אופניים.
בדיחות על רכבים, בדיחות על נהיגה, בדיחות על נהגים, בדיחות על נהגות, בדיחות על רכבות, בדיחות על מכוניות, בדיחות על אופנועים, בדיחות על קורקינטם, בדיחות על אופניים.
חבורה של משוגעים שצריכים לעבור מוסד עלו על טיסה מיוחדת ואחרי שהמטוס המריא הם התחילו להשתולל ולקפוץ מצד לצד. הטייס ששמע את המהומה מיד שלח את טייס המשנה שלו לעשות סדר ולטפל בבעיה.
טייס המשנה יצא לתא הנוסעים. עוברות כמה דקות ולפתע המהומה נפסקת וטייס המשנה חוזר לתא מבסוט.
"מה עשית כדי להרגיע את המשוגעים האלה?" שאל הטייס.
"הצעתי להם שנשחק במשחק בית ספר והם הסכימו, אז נתתי להם שיעורי בית ואמרתי להם שאסור להם לשחק ולהשתולל עד שהם יסיימו" הוא השיב.
הטיסה ממשיכה כרגיל, אך אחרי כמה זמן המשוגעים מתחילים שוב להשתולל וטייס המשנה הולך לבדוק מה קורה. עוברות כמה דקות, לפתע זעזוע אדיר מרעיד את תא הטייס ואז השקט חוזר למטוס וטייס המשנה חוזר למקומו..
"מה עשית הפעם?" שאל הטייס.
"בדקתי להם את השיעורים ואמרתי שהכל היה בסדר, אז הם פתחו את הדלת ויצאו להפסקה."
אישה צעירה נסעה על כביש מהיר במהירות מופרזת, כשלפתע עצר אותה שוטר והורה לה לעצור בצד.
אישה: יש בעיה אדוני השוטר?
שוטר: גברתי, את נסעת במהירות מופרזת. אפשר לראות רישיון בבקשה?
אישה: הייתי מביאה לך, אבל אין לי.
שוטר: אין לך רישיון?
אישה: שללו לי אותו 4 פעמים עקב נהיגה בשכרות.
שוטר: אני מבין... אפשר לראות את רישיון הרכב?
אישה: לא.
שוטר: למה לא?
אישה: גנבתי את האוטו הזה.
שוטר: גנבת אותו?
אישה: כן, והרגתי את הבעלים הקודם שלו.
שוטר: מה?!
אישה: הגופה שלו נמצאת בשקית זבל בתוך תא המטען אם אתה רוצה לראות.
השוטר הביט על האישה בחשש, לקח כמה צעדים אחורה לכיוון הניידת, הרים את מכשיר הקשר וקרא לתגבורת.
תוך 5 דקות הגיעו כמה ניידות משטרה והקיפו את הרכב של האישה. קצין משטרה יצא מאחת הניידות וניגש באיטיות לרכב האישה כשאקדחו בידו.
קצין: גברתי, צאי בבקשה מהאוטו עכשיו!
האישה יצאה מהאוטו.
אישה: יש בעיה אדוני השוטר?
קצין: אחד השוטרים שלי אמר לי שאת נוסעת ברכב שגנבת מאדם שרצחת.
אישה: אני? רצחתי?
קצין: כן. את יכולה לפתוח את תא המטען בבקשה?
האישה ניגשה לתא המטען, פתחה אותו, ולעיני הקצין נגלה תא מטען ריק.
קצין: האם זה הרכב שלך גברתי?
אישה: כן, הנה יש לי אפילו רישיון רכב.
האישה הראתה לקצין את רישיון הרכב, והשוטר הראשון שעצר אותה היה המום.
קצין: יש לך רישיון נהיגה?
האישה חפרה בתוך תיקה והגישה לקצין רישיון נהיגה.
קצין: תודה גברתי. אחד השוטרים שלי אמר שאין לך רישיון, שגנבת את הרכב, ושרצחת את בעליו.
אישה: אני בטוחה שהשמוק אמר לך גם שנסעתי במהירות מופרזת...
אימא אחת עלתה לאוטובוס עם התינוק שלה וניגשה לשלם בסמוך לעמדת הנהג.
הנהג הסתכל עליה ואז העביר מבט אל התינוק שבידה ואמר לה: "זה התינוק המכוער ביותר שראיתי בכל חיי!"
מבלי לומר מילה הלכה האימא הפגועה לשבת בקצה השני של האוטובוס ומיד אמרה לאישה שישבה בסמוך אליה: "הנהג הזה גס רוח, הוא ממש העליב אותי אבל לא אמרתי לו כלום..."
האישה ענתה לה: "הוא ממש חצוף! תלכי לשם עכשיו ותגידי לו מה את חושבת עליו!"
האימא הזדקפה ואמרה: "את צודקת, אני הולכת אליו עכשיו!"
- "כל הכבוד! תביאי לי בינתיים את הקוף ואני אחזיק לך אותו."
אי שם ברחבי אירופה, תייר אמריקאי נכנס לרכבת וחיפש מקום פנוי. אחרי כמה רגעים הוא מצא תא שבו ישבו גבר אנגלי, גבר איטלקי ואישה צרפתייה, שלידה ישבה כלבת פודל קטנה בשמלה ורודה. "היי" פנה התייר לאישה הצרפתייה, "את מוכנה להוריד את הכלבה שלך מהמושב כדי שאני אוכל לשבת פה?"
האישה הצרפתייה פשוט נאנחה ודיברה אל הכלבה שלה: "האמריקאים האלה כל כך גסי רוח… חושבים שמגיע להם הכל... אל תדאגי דוטי שלי, אף אחד לא יתפוס לך את המקום". התייר המשיך לחפש ולחפש, אך בסופו של דבר הוא גילה שהמקום הפנוי היחיד ברכבת הוא זה שלצד האישה הצרפתייה וחזר לקרון שלה. הפעם הוא ניסה לפנות אליה בצורה מנומסת יותר: "בבקשה גברתי, האם אני יכול לשבת לידך במקום הכלבה שלך? אני עייף מאוד ורוצה לנוח קצת".
הפעם האישה הצרפתייה הסתובבה אל התייר האמריקאי ואמרה לו בקול נעלב: "לא רק שאתם האמריקאים גסי רוח, אתם גם אגואיסטים! לא אכפת לי שאתה עייף! אני יושבת פה וסובלת מרעש הנורא שהאיטלקי הזה עושה בזמן שהוא אוכל! האנגלי הזה מסריח מאלכוהול והוא כל הזמן מדבר בטלפון! אתה שומע אותי מתלוננת? לא! ואתה עוד רוצה שאני אושיב על הרצפה את דוטי הקטנה שלי, שהיא הדבר הטוב היחיד בכל תא הרכבת הזה??? חוצפן!"
התייר האמריקאי התעצבן מהתגובה של האישה הצרפתייה, לקח את הפודל הקטנה שלה וזרק אותה מחוץ לתא. "אמריקאי חצוף!" התפרצה הצרפתייה, "איך אתה מעיז לעשות את זה! אף אחד פה לא הולך לעשות משהו כדי לעצור את ההתנהגות השערוריתיית הזאת?"
הגבר האנגלי קם והתייצב מול התייר. "תקשיב לי אדוני" הוא אמר לו, "לכם האמריקאים יש הרגל איום לעשות דברים בצורה הפוכה ועקומה! אתם נוהגים בצד הלא נכון של הכביש, אתם מחזיקים את המזלג ביד הלא נכונה ועכשיו, במקום להתנהג בצורה הגיונית ולעשות את המעשה הנכון, אתה זרקת מהתא את הכלבה הלא נכונה!"
מרוקאי אחד עומד עם אשתו בתחנת אוטובוס בתל אביב ומסמן למונית לעצור לו. "תגיד לי," הוא שואל את הנהג, "כמה אתה לוקח בשביל להקפיץ אותי לחוף?"
"בשבילך אני אעשה מחיר - 50 שקל," עונה הנהג.
- "וכמה בשבילי ביחד עם אשתי?"
- "אותו דבר, 50 שקל".
מסתובב המרוקאי לאשתו ואומר: "רואה? תמיד אמרתי לך שאת לא שווה כלום..."
הבוקר נסעתי לפגישה חשובה בירושלים. נהגתי על כביש מספר 1, כשלפתע הבטתי שמאלה וראיתי במכונית שלידי אישה אחת, נוהגת במאזדה 6 חדשה ומבריקה, במהירות של 121 קמ"ש, תוך כדי שהיא מתבוננת במראה ומורחת לעצמה אייליינר! חזרתי להסתכל על הכביש, ואחרי כמה שניות ראיתי אותה שוב, עוקפת אותי, וכל זה תוך כדי שהיא ממשיכה להתאפר!
נכון שאני גבר, אבל מה שהיא עשתה כל כך הפחיד אותי, עד שמכונת הגילוח החשמלית נפלה לי מהיד, והעיפה לי את הסנדוויץ' מהיד השנייה. ניסיתי ליישר את ההגה עם הברך, ומרוב בלבול עף לי הסלולרי מהאוזן ונפל ישר לתוך כוס הקפה שהחזקתי בין הרגליים. הקפה הרותח השפריץ לכל הכיוונים, חטפתי כוויה איומה בשמוליק ובשני ידידיו, כבתה לי הסיגריה, נהרס לי הסלולרי ונותקה לי השיחה - שהייתה ממש, אבל ממש חשובה!!!
שילך לעזאזל האידיוט שנתן לנשים לנהוג!
3 גברים: אלי, ניר וגבי נהרגו בתאונת דרכים ועלו לשמיים... בשערי גן העדן קיבל אותם מלאך ואמר: "ברוכים הבאים לגן העדן! לצערנו הרב גורלכם על כדור הארץ הוכרע בתאונת דרכים, אך דעו לכם שכל מי שמגיע הנה מקבל כלי רכב פרטי משלו שמשרת אותו כדי להתנייד לכל אורך שהותו כאן, כלומר לנצח נצחים!"
"אבל", הוסיף המלאך, "סוג כלי הרכב שמקבלים פה תלוי בפעולות ובאורח החיים שניהל האדם בכדור הארץ. אתם תשפטו על מעשיכם בעבר ועל כמות הפעמים שבגדתם בבנות זוגכם, ובהתאם לכך תקבלו את הרכב החדש שלכם".
"נתחיל איתך, אלי", פנה המלאך אל הגבר הראשון: "צר לי, אבל אתה היית אדם רע מאוד – בגדת באשתך לא פחות מ-4 פעמים! לכן אתה תקבל סוסיתא מודל 64' מעתה ועד עולם".
המלאך ליווה את אלי לכניסה, העניק לו את המפתחות לסוסיתא המתפרקת ושלח אותו לדרכו.
"נעבור אליך ניר", המשיך המלאך, "אתה לא היית כל כך גרוע, אבל עדיין בגדת באשתך פעמיים. על כן, אתה תקבל טויוטה סטיישן שאיתה תתנייד כאן בגן עדן".
המלאך ליווה גם את ניר לכניסה, העניק לו את המפתחות לסטיישן המשפחתית והמשיך הלאה.
לבסוף הוא פנה אל הגבר האחרון שנותר, גבי, ואמר לו: "יקירי, אתה היית דוגמה ומופת לבן אדם טוב! לא היית עם אף אחת עד לחתונה ומעולם לא בגדת! על כך אתה תתנייד פה בגן עדן, מעתה ועד עולם, במכונית ספורט של פרארי מהדגם המתקדם ביותר". גבי מקבל את המפתחות למכונית היוקרתית, ונוסע משם שמח וטוב לב.
זמן קצר לאחר מכן, פוגשים השלושה זה את זה, כשכל אחד נמצא ברכב שהוא קיבל: אלי בסוסיתא המקרטעת שלו, ניר בטויוטה המשפחתית שלו וגבי בפרארי מנקרת העיניים. אך ניר ואלי שמים לב שלמרות זאת, גבי יושב ברכב המפנק שלו כשהוא שעון על גבי ההגה, פניו בידיו, והוא ממרר בבכי קורע לב. "היי גבי, מה קורה, למה אתה בוכה ככה?", הם שואלים אותו, "קיבלת את הפרארי, הסתדרת לנצח, ממה אתה בכלל יכול להיות מדוכדך?"
גבי הרים אליהם את עיניו הדומעות, ובקול שבור ומרוסק ענה להם: "ראיתי עכשיו את אשתי רוכבת על חד אופן!"
אברך יהודי מאודסה קיבל אישור מיוחד מהשלטונות לבקר במוסקבה.
הוא עלה על רכבת ומצא מושב ריק. בתחנה הבאה עלה בחור צעיר והתיישב לצדו.
האברך הביט בבחור הצעיר וחשב לעצמו: "הבחור הזה לא נראה כמו איכר, ואם הוא לא איכר סביר להניח שהוא מגיע מהמחוז בו אנו נמצאים. אם הוא מגיע מהמחוז הזה, הוא מוכרח להיות יהודי, משום שזהו הרי מחוז יהודי. מצד שני, אם הוא יהודי, לאן הוא יכול לנסוע? אני היחיד בכל המחוז שזכיתי באישור כניסה למוסקבה. רגע - ממש ליד מוסקבה ישנו כפר קטן שנקרא סמואט, ולשם אין צורך באישור. אבל למה שהוא ייסע לסמואט? כנראה הוא נוסע לבקר את אחת המשפחות היהודיות שם. אבל כמה משפחות יהודיות יש בסמואט? רק שתיים - משפחת ברנשטיין ומשפחת שטיינברג. הברנשטיינים הם משפחה איומה, אז בטח הוא נוסע לבקר את שטיינברג. אבל למה הוא נוסע? לשטיינברגים יש רק בנות, אז אולי הוא החתן שלהם. אבל אם זה מה שהוא, אז למי מהבנות הוא נשוי? שרה התחתנה עם עורך-דין נחמד מבודפשט, ואסתר נשואה לאיש עסקים מז'יטומיר. אז זה מוכרח להיות בעלה של שרה. מה שאומר שקוראים לו אלכסנדר כהן, אם אני לא טועה. רגע, אם הוא מגיע מבודפשט, עם כל האנטישמיות שם, הוא בוודאי שינה את שם המשפחה שלו. מה המקבילה ההונגרית לכהן? קובאץ'. אבל אם הוא שינה את שמו, בטח יש לו איזה מעמד מיוחד. מה זה יכול להיות? אולי דוקטורט מהאוניברסיטה..."
בנקודה הזאת פונה האברך אל הבחור הצעיר ואומר "מה שלומך דוקטור קובאץ'?"
"טוב מאוד, תודה!" עונה הנוסע, "מה שלומך אתה, אדון מויש'ה זויכמיר?"
אחד משגריריה הרשמיים של רוסיה חש תסכול עמוק וייאוש רב מתפקידו, לכן הוא החליט לקחת צעד אמיץ ולקבוע פגישה עם כבוד הנשיא פוטין. בהגיעו אל הפגישה המתוכננת, התיישב השגריר מול הנשיא הנכבד ולאחר שיחת חולין קצרצרה פנה אל פוטין ובקול סמכותי ורציני אמר שהוא חשב על זה רבות והוא מעוניין להתפטר מתפקידו. הנשיא פוטין הקשיב לבקשתו, הנהן ושאל בקצרה: "למה?"
"ובכן, כבוד הנשיא, כי אני לא יכול להסתדר יותר עם הבדלי הזמנים האלו שיש בעולם!", אמר השגריר בטון רוטן ומיואש, והסביר: "אני טס לכנס בעיר אחרת, וכשאני מתקשר ממנה הביתה – כולם ישנים. לפני שבוע התעוררתי ב-4 לפנות בוקר וחשבתי שעדיין ערב. לא מזמן התקשרתי לקנצלרית גרמניה כדי לברך אותה על יום הולדתה, והיא הודתה לי אך אמרה שהוא חל אתמול! וכשברכתי את נשיא סין לכבוד השנה החדשה, הוא אמר שהקדמתי ביום. די, נמאס לי!"
הנשיא פוטין גיחך, הביט עליו ואמר: "ובכן, כל מה שאמרת לי עכשיו נשמע כמו אי נוחות מזערית שאפשר לחיות איתה!"
הוא ראה שדבריו לא מעודדים את השגריר המיואש שיושב מולו, ולכן התקרב אליו, הנמיך את קולו ולחש באוזנו: "אתה זוכר את המטוס הפולני הזה שהתרסק כשנשיא פולין עליו, לפני כמה שנים? התקשרתי בזמנו לשר החוץ הפולני כדי להביע את תנחומיי על התקרית המצערת, ותוך כדי השיחה גיליתי שהמטוס הזה אפילו עוד לא המריא!"
שני יהודים, צעיר ומבוגר, נסעו ברכבת לוורשה. שואל הצעיר את המבוגר: "מה השעה?"
המבוגר מביט בו, אבל לא עונה. מתעטף במעילו ונרדם.
בבוקר, בדיוק כשהרכבת עמדה להגיע לתחנה אמר המבוגר: "שאלת אותי מה השעה. עכשיו שמונה ועשרים. הגענו."
הצעיר שאל: "אבל למה לא ענית לי אמש?"
ענה המבוגר: "כי הדרך ארוכה, אם הייתי עונה לך היית פותח איתי בשיחה, אחר כך היית מברר אם אני גר בוורשה ובאיזה רחוב. אחר כך מעניין לעניין בין השאר, האם יש לי בת. כך, באחד הימים היית בא להתארח אצלי ולבסוף מבקש את ידה של בתי. ואני ממש לא מתכוון לחתן את בתי לאיש שאפילו שעון אין לו!"
בחור צעיר אחד יושב ברכבת ומולו 2 פולניות זקנות - אחת שמנה ואחת ורזה - שלא מפסיקות לריב ולהתווכח.
הרזה אומרת: "חייבים לסגור כאן את החלון. אני מתה מקור!"
השמנה אומרת: "אם יסגרו את החלון כאן אני אחנק מחום."
הוויכוח מגיע עד נהג הרכבת שמגיע לפתור את הבעיה, וגם הוא לא יודע מה לעשות איתן.
"יש לי רעיון" אומר הבחור צעיר לנהג. "קודם נפתח את החלון כדי שהרזה תמות מקור ואז נסגור אותו כדי שהשמנה תיחנק."
שיכור שהדיף ריח נורא של אלכוהול זול, עלה לאוטובוס והתיישב עם תרמילו המלוכלך ליד כומר בעל מראה מכובד. מן התרמיל הוא שלף פיסת עיתון ישנה ובקבוק קטן של ג'ין ולגם ממנו בשלוק את כל מה שנשאר בו.
הכומר התעלם מהשיכור והכריח את עצמו להסיט מבט ולהתרכז בנוף.
כעבור מספר דקות פנה השיכור אל הכומר ושאל: "סלח לי אדוני, אולי אתה מכיר את הסיבות לדלקת פרקים?"
הכומר, באי נוחות מתגברת, ענה לו בטון מתנשא וציני: "בוודאי שאני מכיר. חיים לא מסודרים, חברתם של נשים לא מוסריות, שימוש מוגזם בטבק ובאלכוהול, הוללות בבתי זונות ועוד הרבה גועל נפש מסוג זה!"
"וואו!!" ענה השיכור וחזר לקרוא את העיתון.
הכומר הטוב חשב שנית על תשובתו והרגיש צורך להתנצל בפני השיכור "סליחה", אמר לו בטון מפייס "לא רציתי להעליב אותך. כמה זמן אתה כבר סובל מדלקת פרקים?"
"אני?" הופתע השיכור "אף פעם לא סבלתי מזה, אבי. רק קראתי בעיתון הזה כי האפיפיור סובל מדלקת פרקים כבר שנים!"
בחור צעיר נסע על כביש הערבה ב-12 בלילה.
פתאום קפץ לו לכביש גמד צהוב וסימן לו עם הידיים לעצור בצד.
הבחור עצר והתחיל לצעוק על הגמד: "מה אתה עושה?! היית יכול להידרס!"
ענה לו הגמד: "אני גמד צהוב קטן ומניאק, ועד שלא תיתן לי בננה אני לא אתן לך לעבור!"
הבחור מוסר לגמד בננה וממשיך בדרכו.
לאחר כמה דקות קפץ לו לכביש גמד אדום וסימן לו לעצור בצד.
הבחור עצר בחריקת גלגלים וצעק על הגמד: "מה אתה עושה?! היית יכול להידרס!"
ענה לו הגמד: "אני גמד קטן אדום ומניאק, ועד שלא תיתן לי תות, אני לא אתן לך לעבור!"
הבחור העייף, נותן לו תות וממשיך בדרכו הארוכה.
לקראת סוף הנסיעה קפץ לפני הרכב גמד כחול וסימן לבחור לעצור בצד.
הבחור עצר, פתח חלון והתחיל לצעוק: "מספיק! שיגעתם אותי! תן לי לנחש, אתה גמד קטן כחול ומניאק ומה אתה רוצה?"
ענה לו הגמד: "רשיונות בבקשה..."
אופנוען רוכב בכביש החוף במהירות של 150 קמ"ש, פתאום הוא מבחין מולו בציפור קטנה.
אחוז פאניקה, הוא מנסה בכל כוחו לבלום כדי שלא לפגוע בה.
הוא מביט בציפור הקטנה, הציפור הקטנה מביטה בו ו...
בום! האופנוען רואה את הציפור הקטנה מתגלגלת שוב ושוב על האספלט, עד שהיא נעצרת ללא תזוזה.
האופנוען חוזר על עקבותיו ומוצא את הציפור הקטנה שוכבת ללא הכרה.
רחמיו נכמרים, הוא מרים אותה ולוקח אותה מהר אל הוטרינר.
הוטרינר מסיים לטפל בה ואומר לאופנוען, "תן לה קצת זמן להתאושש, שים לה מים ואוכל ובוא נקווה לטוב".
האופנוען קונה לציפור כלוב יפה ומניח אותה בתוכו עם מעט מים ופירורי לחם, בתקווה שהיא תתאושש.
אחרי יומיים הציפור הקטנה אכן מתעוררת ומוצאת את עצמה כלואה בתוך כלוב.
היא מביטה בסורגי הכלוב ואומרת לעצמה: "אני לא מאמינה שקיבלתי כלא! כנראה הרגתי אותו..."
אמריקאי אחד טס ללאס וגאס כדי להמר, והפסיד בקזינו את כל כספו. לא היה לו מספיק כסף כדי לנסוע בחזרה לשדה התעופה במונית, אך בכל זאת הוא ניסה לתפוס אחת. הוא הסביר לנהג שעצר לו שישלם לו בפעם הבאה שיגיע לווגאס, והביא לו אפילו את מספר הטלפון שלו כערבון, אך הנהג אמר לו "תעוף מהמונית שלי!" ולא הסכים להסיע אותו למרות כל מאמצי השכנוע.
הבחור נאלץ ללכת כל הדרך לשדה התעופה ברגל, ואחרי מספר חודשים החליט לטוס שוב לווגאס כדי לנסות את מזלו והפעם לזכות בכסף רב. ואכן, הוא יצא עם סכום ענק מהקזינו, ושוב ניסה לתפוס מונית לשדה התעופה. מחוץ לקזינו היה טור שלם של מוניות, ומרחוק הוא זיהה את הנהג שלא הסכים להסיע אותו בפעם הקודמת – כשהאושר מציף אותו מזכייתו, הוא הרגיש שהוא חייב לנצל את הרגע כדי לנקום באותו נהג מונית רשע.
הבחור נכנס למונית הראשונה בטור ושאל "כמה יעלה לי לנסוע לשדה התעופה?" נהג המונית ענה "15 דולר". הבחור הגיב: "מעולה! וכמה זה יעלה לי אם נעשה עצירה בבית מלון ונשכב?". הנהג האדים וצעק על הבחור: "תעוף מהמונית שלי!"
הזוכה המאושר עשה זאת שוב ושוב בכל מונית שעמדה בטור ועם כל נהג, שאל על מחיר הנסיעה ואז על תוספת עבור עצירה בבית מלון, ומכל אחת העיפו אותו בעצבים ובתחושת מבוכה. עד שהגיע תורו של הנהג שלא הסכים להסיע אותו בפעם שעברה...
הנהג לא זיהה את הבחור כשנכנס למונית שלו, והבחור שאל "כמה יעלה לי לנסוע לשדה התעופה?" ההג המונית ענה "15 דולר". הבחור הגיב: "מעולה!", שילם לנהג 15 דולר ושניהם יצאו לדרך.
בזמן שנהג המונית עבר באיטיות את טור המוניות שלפניו, הנהגים שעמדו ליד הקזינו בהו בו בבלבול רב - הנהג צעק לעברם: "תבואו פעם אחת לקראת הלקוח בחיים שלכם!".
אמריקאי אחד שאף כל חייו להיות מהנדס מטוסים. לאחר שסיים את לימודיו והוציא תואר, הוא ייסד חברת מטוסים מצליחה ומשגשגת. החברה הצליחה עד כדי כך, שנשיא ארצות הברית שמע שאותו אדם היה גאון הנדסה מוכשר ביותר, והחליט לבצע הזמנה של מטוס בטיחותי במיוחד.
המהנדס חשב וחשב, בכל זאת מדובר בנשיא ארצות הברית, עד שהגה רעיון מושלם. המהנדס סיים לבנות מודל להדגמה והחליט לבדוק את תקינותו. המטוס המריא בהצלחה, אך פתאום בזמן הטיסה - הכנפיים נתלשו בדיוק באמצע והמטוס התרסק. הוא חזר לשולחן השרטוט, תיקן את המטוס, ניסה שוב להטיס - ושוב נשברו הכנפיים בדיוק באמצע.
יהודי זקן שהתגורר בסמוך לשדה התעופה וראה בכל פעם את המטוס מתרסק, פנה אל המהנדס לאחר עוד ניסוי שנכשל מאותה הסיבה ואמר לו: "שמע, כשאתה מתקן את המטוס – תנסה לעשות חורים קטנטנים לאורך כל הכנפיים!"
האיש ענה לו: "השתגעת?! זה מנוגד לכל כללי האווירודינמיקה!"
הזקן אמר לו: "מה כבר יש לך להפסיד? סמוך על מילה של יהודי זקן."
המהנדס חזר לביתו, חשב על דברי הזקן ולבסוף קיבל החלטה לעשות חורים קטנים לכל אורך הכנפיים. הוא הגיע לשדה התעופה לנסות את המטוס, והפלא ופלא - המטוס המריא והכנפיים לא נשברו באמצע. הוא חזר אל היהודי הזקן בהתלהבות: "אני לא תאמין! זה עבד! תגיד, איך ידעת שאם אעשה חורים בכנפיים הם לא יישברו באמצע?"
הזקן ענה: "שמע, כבר 80 שנה שאני חוגג פסח, וכמה שלא ניסיתי לשבור את המצה בדיוק באמצע, אף פעם לא הצלחתי!"
שלושה אנשי עסקים ושלושה שרברבים הגיעו לתחנת רכבת וקנו כרטיסים לכיוון מרכז הארץ על מנת להשתתף בכנס. כל אחד משלושת אנשי העסקים קנה כרטיס לעצמו, אולם שלושת השרברבים קנו יחדיו רק כרטיס אחד.
"איך שלושתכם מתכננים לנסוע ברכבת רק עם כרטיס אחד?" שאל אחד מאנשי העסקים את השרברבים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך.
כשעלו לרכבת, אנשי העסקים התיישבו בכיסאות, בעוד ששלושת השרברבים נדחסו לתוך אחד מתאי השירותים וסגרו אחריהם את הדלת.
כשהכרטיסן עבר ברכבת וביקש לראות כרטיסים, הוא דפק על דלת השירותים ואמר, "כרטיס בבקשה". הדלת נפתחה ומתוכה יצאה יד אחת שאחזה בכרטיס. הכרטיסן לקח את הכרטיס והמשיך בדרכו.
אנשי העסקים התרשמו מהרעיון הגאוני, והחליטו לנסות אותו בדרך חזרה לעירם.
כשהסתיים הכנס, חזרו שלושת אנשי העסקים ושלושת השרברבים לתחנת הרכבת. אנשי העסקים קנו כרטיס אחד עבור שלושתם, אולם הם שמו לב שהפעם השרברבים לא קנו אפילו כרטיס אחד.
"אין שום סיכוי שתצליחו לנסוע ברכבת עכשיו מבלי שיתפסו אתכם!" אמר אחד מאנשי העסקים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך.
הם עלו לרכבת, ובזמן ששלושת אנשי העסקים נדחסו לתא השירותים הקטן, שלושת השרברבים נדחסו לתא שירותים אחר.
זמן קצר לאחר מכן יצא אחד השרברבים מתא השירותים, דפק על דלת התא שבו הסתתרו אנשי העסקים ואמר "כרטיס בבקשה..."
שני משוגעים נתקעו במדבר באמצע הלילה והלכו לאורך כביש בתקווה שמישהו יציל אותם. אחד סחב על הגב שלו חבית ענקית והשני סחב דלת גדולה של מכונית.
אחרי שעות של הליכה פונה המשוגע הראשון לשני: "תגיד, למה אתה הולך עם חבית ענקית?"
"אם יירד גשם נוכל למלא את החבית ויהיו לנו מים להמון זמן" ענה השני.
"יא אידיוט אחד, אנחנו באמצע המדבר, בחיים לא יירד פה גשם!" התעצבן המשוגע הראשון.
"טוב, מה שתגיד... ולמה אתה סוחב את הדלת הזאת?" שאל המשוגע השני?
"זה פשוט מאוד" ענה המשוגע הראשון, "כשהשמש תזרח ויתחיל להיות פה חם אז אני אוכל לפתוח חלון ולהתקרר!"
שוטר חדש הוצב לתפקיד בעיירה קטנה וכבר ביום הראשון שבו שהוא יצא לסיור לבדו, הוא עצר רכב יוקרתי שנסע במהירות מופרזת באחד מהכבישים שמובילים אליה. "אדוני השוטר, אני יכול להסביר", אמר הנהג ברכב ברגע שהוא נעצר, אך המגויס החדש לא נתן לו הזדמנות להשלים את דבריו. "אתה נסעת במהירות מסוכנת מאוד! אני לא מוכן לשמוע ממך שום הסבר. אתה הולך ישר לתחנה, ואם תעשה לי בעיות אז אני גם אדאג שלגרר תהיה 'תאונה' עם המכונית שלך בדרך!", ענה השוטר.
הגבר המבוהל נכנס לניידת של השוטר ונכלא בתחנת המשטרה הקטנה של העיירה. "אם רק תיתן לי הזדמנות לדבר איתך רגע בהיגיון, אתה תבין שאני ממש ממש ממהר", הוא ניסה שוב לפנות אל השוטר, אך הוא סירב לכך שוב ושוב. "אם אתם רוצה, תתקשר לעורך דין, איתי אין לך מה לדבר! אתה לא תבוא לעיר שלי ותנהג איך שבא לך!", השוטר אמר לו, והשאיר אותו לבדו בתא המעצר.
לאחר כמה שעות החליט השוטר הצעיר שהוא היה קשה מדי עם העצור הראשון שלו וניגש את דלת תא המעצר שלו. "תשמע, אני יודע שהייתי קצת קשוח מדי מקודם, אבל אני פשוט לא מצליח להבין אנשים כמוך שכל כך ממהרים כל הזמן. אם יהיה לך מזל, ברגע שהמפקד שלי יחזור הוא כנראה יחליט לשחרר אותך כי הבת שלו התחתנה היום בצהריים, לכן הוא יהיה במצב רוח טוב."
"אני לא הייתי בונה על זה", אמר הגבר העצור, "כי אני אמור להתחתן איתה!"
כמדי בוקר, דוד נוהג לקום לפני שאשתו הילה מתעוררת ולהכין לה ארוחת בוקר גדולה שכוללת 2 ביצי עין הפוכות, סלט ישראלי חתוך גס וכוס קפה גדולה.
בוקר אחד, אשתו התפרצה לפתע למטבח בהפתעה: "זהירות!" היא צעקה, "אתה תרסק את הביצים, תעשה את זה ביותר בעדינות!"
דוד היה מופתע מעצם העובדה שאשתו קמה לפני שהשעון המעורר צלצל ומההיסטריה שלה, אך הקשיב לה מבלי לומר מילה.
"תוסיף עוד שמן למחבת לפני שהביצים ידבקו!" גערה בו הילה בזעם.
דוד הביט בה בתדהמה אבל המשיך לעשות כדבריה.
"אלוהים אדירים הביצים עוד רגע נהרסות! מה קורה איתך?! עוד שמן, עוד שמן!", היא המשיכה.
כשהוא מופתע מן התגובות, החליט דוד להניח לביצים ועבר להכין את סלט הירקות שלו.
"אתה לא נורמלי!" צעקה הילה, "אתה לא רואה שאתה עוד רגע נחתך מהסכין? איך אפשר לסמוך עליך?! מי לימד אותך להשתמש בסכין חיתוך?"
אחרי שספג את תגובתה בשקט, הוא המשיך להכנת הקפה.
"למה אתה שם כל כך הרבה חלב בנס קפה, אתה נפלת על הראש?!"
דוד הפסיק הכל, הביט בה בזעם ושאל: "מה קורה איתך? אני עושה את זה מדי יום! מה לעזאזל גורם לך לחשוב שאני לא יודע להכין ארוחת בוקר?"
אשתו הביטה בו במבט שליו ואמרה: "רק רציתי שתראה איך זה מרגיש כשאני נוהגת ואתה יושב לידי".
גולנצ'יק עייף ומרוט למראה, סיים 3 שבועות שטח מפרכים והגיע זמנו לצאת הביתה. הוא עלה לרכבת כשלפניו נסיעה של 4 שעות וחיפש מקום כדי לשבת ולנוח סוף כל סוף.
הוא נכנס לקרון הראשון ולא מוצא מקום, עובר לשני ולא מוצא מקום וגם לא בשלישי. כך הוא תר את כל הרכבת עד שהוא מגיע לקרון האחרון.
בקצה הקרון הוא מוצא מקום אחד ריק ליד גברת לבושה בהידור. הוא מתקרב אך לאכזבתו הוא מגלה פודלית קטנה יושבת על הכיסא.
הגולנצ'יק הסחוט פונה לגברת: "סליחה גברתי, אפשר בבקשה לשבת?"
בתגובה, נושפת הגברת באפה ומדברת אל החלל מבלי להסיט את מבטה: "חיילים גסי רוח! זה המקום של פיפי שלי!"
הגולנצ'יק מסתובב וממשיך לנסות את מזלו בחיפוש מקום אחר, אך לאחר סריקה חוזרת של כל הקרונות הוא מוצא את עצמו שוב מול אותה גברת. "בבקשה, גברתי, אני נורא עייף, לא ישנתי כבר 3 ימים, אפשר לשבת בבקשה?" שואל החייל.
"גם גסי רוח וגם מטרידנים החיילים של היום!" האישה נוחרת בבוז.
הפעם הגולנצ'יק לא עונה. הוא ניגש, תופס את הפודלית, מעיף אותה מהחלון ומתיישב.
האישה החלה לצווח "שמישהו יגן על כבודי ויעמיד את החייל הזה במקומו!"
לפתע קם קצין ענק, גם הוא מגולני. הוא פונה אל החייל ואומר לו: "טירון לא יוצלח. אתה לא עושה שום דבר נכון. אתה לא לבוש נכון, אתה אוחז את הנשק בצורה לא נכונה, הכומתה שלך לא במקום הנכון ועכשיו גם העפת את הכלבה הלא נכונה מהחלון!"
שני חברים נפגשים לכוס בירה.
אומר הראשון: "וואלה אחי, אל תשאל איזה חלום נוראי חלמתי אתמול! אני בחיפה, עולה לרכבת בדרך אלייך לבנימינה, נרדם, ומגיע לתל אביב. עולה על הרכבת מתל אביב לבנימינה, נרדם עוד פעם, ומתעורר בחיפה! עולה פעם נוספת לרכבת לבנימינה ונרדם. ככה כל הלילה! התעוררתי כל כך עייף..."
השני צוחק, "זה חלום? תשמע מה אני חלמתי אתמול בלילה: אני יושב בבית לבד, פתאום דפיקה בדלת. אני פותח, ומי עומדת בדלת רטובה כולה מהגשם?"
הראשון מתלהב, שואל: "מי?"
השני עונה לו: "בר רפאלי! ומה היא אומרת לי? 'אפשר להיכנס להתחמם?'"
"נו, אז מה אמרת?" שואל הראשון,
השני עונה: "אמרתי לה, 'למה לא? בכיף, כנסי!' נכנסה, הורידה בגדים, נכנסה למקלחת ויצאה במגבת להתחבק איתי על הספה"
"וואו, איזה חלום..." אומר הראשון בשמץ של קנאה.
"חכה, זה עוד לא הכל" מוסיף השני,
"בשנייה שאנחנו מתיישבים, עוד פעם דפיקה בדלת. אני פותח, ומי עומדת בכניסה רטובה כולה מהגשם?"
"נו, מי?" שואל השני בהתלהבות,
"מירי בוהדנה!" עונה "גם היא רוצה להיכנס להתחמם! נכנסת, מורידה בגדים, מתקלחת ובאה להתחמם איתנו על ספה." וכל הלילה אני חושב מה לעזאזל אני אעשה עם שתיים?
"איזה מן חבר אתה?" עונה הראשון "לא יכולת להתקשר אליי? לא מספיק לך דוגמנית אחת?"
השני מתעצבן וצועק עליו: "מה אתה חושב שלא ניסיתי? כל הלילה חייגתי אליך, אבל אתה? חיפה-תל אביב, תל אביב-חיפה, חיפה-תל אביב, תל אביב-חיפה!"
בחור עשיר החליט לקנות מכונית מהודרת בכדי להפגין את עושרו. הוא קנה ב.מ.וו חדשה ונוצצת והחל להסתובב איתה ברחבי העיר, שכולם יראו ויקנאו.
בדרכו, עצר בצומת ולידו נהג ברכב מסוג סוסיתא. הנהג מסתכל על המכונית הנוצצת וצועק לו: ״אחלה אוטו״
״תודה״ אמר העשיר בצניעות מעושה, מתבונן בזלזול בסוסיתא הישנה.
״אבל תגיד״, המשיך הנהג השני, ״מיטה, יש לך שם?״
״מה זאת אומרת?״ השתומם העשיר.
״אין לך מיטה אפילו?״ צחק נהג הסוסיתא, ״לי יש!״
״אני לא מאמין לך!״ אמר העשיר.
״בוא תבדוק״.
העשיר יצא ממכוניתו והציץ בחלון הסוסיתא, ואכן למרבה הפתעתו, ראה מיטה מסודרת במושב האחורי.
בוש ונכלם, הוא החליט שגם לו תהיה מיטה במכונית הפאר שלו, ויהי מה. הוא לא יכול היה לסבול את המחשבה שלנהג הסוסיתא יש משהו שלו אין.
הוא חזר לסוכנות והכריז שהוא רוצה שיתקינו לו מיטה תיכף ומיד, לא משנה כמה יעלה וכמה זמן יקח.
העובדים בסוכנות השתוממו, אבל ניאותו להתקין את המיטה תמורת סכום שערורייתי. ההתקנה לקחה כשלושה שבועות, אך בסופו של דבר לעשיר הייתה מיטה לתפארת במושב האחורי.
ֿ
מאושר, נסע העשיר ברחובות העיר וחיפש את נהג הסוסיתא, למרוח בפרצופו את המיטה היפה שהתקין.
לבסוף, זיהה את הסוסיתא הישנה והחבוטה חונה בפינת הרחוב, אך הנהג לא נראה לעין.
הוא יצא ממכוניתו ודפק על החלון.
לאחר מספר שניות הוציא נהג הסוסיתא את ראשו מהחלון ושאל בעצבנות: ״נו מה אתה רוצה?״
״בוא בוא״, הפציר העשיר, ״אני רוצה להראות לך את המיטה שיש לי באוטו״.
אז ענה לו נהג הסוסיתא: ״ובשביל זה הוצאת אותי מהמקלחת???״
אדון עלה למטוס מאנגליה לארה"ב והתיישב במקומו. על ידו התיישבה גברת מבוגרת. רגע לפני שהתחיל המטוס להמריא, פתחה את פיה הגברת והתחילה לדבר עם האדון.
"שלום לך, קוראים לי גרטרוד. כל כך נחמד לפגוש אותך! אני טסה לניו יורק ליום ההולדת השלישי של הנכד שלי. אני כל כך מתרגשת!"
'נחמד' חשב לעצמו האדון, והתכונן לשים את כיסוי העיניים וללכת לישון.
"אני זוכרת שהוא היה רק בוטן קטן ועכשיו הוא כבר בן 3, אני לא מאמינה!" המשיכה הגברת. "הוא הדבר הכי חמוד שראית, חכה אני אראה לך תמונה".
האדון ניסה לפתוח את פיו ולהגיד לגברת שהוא רק רוצה לישון, אך היא המשיכה לדבר. "אתה רואה את הגומות המתוקות שלו? הוא כל כך חמוד! אני יכולה לבהות בתמונה הזו כל היום. או! אתה צריך לשמוע אותו בטלפון, הוא הכי חמוד בעולם! הוא אומר בקול המתוק שלו 'היי סבתא' ומיד יורדות לי דמעות מהעיניים".
האדון ניסה להפסיק את הגברת לפני שתמשיך, אך היא לא נתנה לו להשחיל מילה.
אחרי משך זמן שנראה לאדון כמו נצח, בו דיברה הגברת ללא הפסקה, היא הבינה שכנראה דיברה יותר מדי.
"אוי אני מצטערת," היא אמרה, "תראה אותי מדברת בלי הפסקה על הנכד המתוק שלי ולא נותנת לך להשחיל מילה."
'סוף סוף!' חשב האדון, אך לפני שהספיק לפתוח את פיו הגברת המשיכה ואמרה:
"אז תגיד לי, מה אתה חושב על הנכד שלי?"
שלושה גברים ושלוש נשים נוסעים למשחק כדורגל באירופה ברכבת.
בתחנת הרכבת אחד הגברים שם לב שהנשים קונות רק כרטיס אחד לשלושתן.
"איך אתן חושבות לעבור את הנסיעה עם כרטיס אחד?" השתומם.
"חכה ותראה." הגיעה התשובה.
לאחר שהם עולים לרכבת, הבנות נדחסות לתא שירותים.
לאחר כמה דקות עובר הכרטיסן ודופק על הדלת.
"כרטיס בבקשה!"
הדלת נפתחת ויד מעודנת יוצאת ונותנת לו את הכרטיס.
הגברים מתפעלים מהחוכמה.
בדרך חזרה, הם מחליטים לעשות כדוגמתן וקונים כרטיס אחד. אך הפעם הם שמים לב שהנשים אינן קונות כרטיס בכלל.
"איך תעברו את כל הנסיעה עכשיו בלי כרטיס בכלל?"
"חכו ותראו." השיבו הבנות.
לאחר שעולים הם לרכבת, הגברים מיד נדחסים לחדר שירותים אחד, והבנות לחדר השני.
לאחר דקה, אחת הבנות יוצאת מן השירותים, הולכת אל תא השירותים של הגברים, דופקת ומרעימה -
"כרטיס בבקשה!"
אישה אחת עלתה עם תינוקה הקטן לאוטובוס והתיישבה באחד מן הספסלים במרכז. לפתע התינוק התחיל לבכות בקול רם ובחוזקה; האישה מיהרה להרים את התינוק וניסתה להניק אותו כדי להרגיעו - אך התינוק סירב לינוק והמשיך לבכות וליילל. אחרי כמה וכמה ניסיונות עקרים ובלתי מוצלחים להניק, האישה התעצבנה ואמרה בקול לילדה: "מאמי שלי, תשתה את החלב או שאני אאלץ לחלוק אותו עם האדון הזה שכאן מאחורינו!".
התינוק המשיך להתעקש ולא היה מוכן לינוק מאימו. האישה המשיכה לאבד את סבלנותה ושוב הרימה את הקול ואמרה: "מתוק שלי, תשמע, אם אתה לא מתכוון לינוק אז אני כבר אתן החלב הזה לאדון שמאחורינו ודי!". זה לא עזר, התינוק עמד בסירובו ולא היה מוכן לקרב את פיו לפטמה.
הבכי של התינוק רק התגבר והאישה כבר יצאה מדעתה. לא היו לה שום רעיונות אחרים, אז היא רקעה ברגלה ואמרה לתינוק בקול כעוס: "חמוד שלי, תקשיב לי טוב, או שאתה יונק כבר או שאני מסתובבת כאן ועכשיו ונותנת את כל החלב שמגיע לך לאדון פה מאחורינו!"
עברה דקה, עברו שתי דקות - ושום דבר, התינוק לא מגיב וממשיך ליבב. פתאום האישה הרגישה נקישת אצבעות על כתפה, היא סובבה את ראשה והאיש שישב מאחוריה פנה אליה ואמר: "גברת, את מוכנה להחליט כבר בקשר לחלב? הייתי אמור לרדת לפני 5 תחנות!"
תימני אחד עולה על מונית מירושלים לתל אביב. לפתע, בירידות של כביש 1, הנהג מרגיש שאין לו שליטה על הברקסים והמונית מתדרדרת במהירות.
התימני צועק לו: "תעצור! תעצור!"
"אני מנסה!" עונה נהג המונית בבהלה, "אבל אין לי שליטה על הברקסים!"
"לא!" עונה התימני בלחץ, "תעצור את המונה!"
בן של שייח׳ ערבי מהמפרץ עובר לגור בברלין לצורך לימודים אקדמיים. אחרי מספר חודשים הוא שולח לאביו מייל בזאת הלשון:
"אבא היקר, ברלין נהדרת, האנשים נחמדים ואני מאוד אוהב להיות כאן. אבל אבא, אני קצת מתבייש בזה שאני מגיע בכל יום לאוניברסיטה במכונית הפרארי מצופת הזהב שקנית לי, בזמן שהמרצים שלי ושאר חבריי הסטודנטים מגיעים בכל יום בתחבורה הציבורית. מה עליי לעשות? באהבה, בנך נאסר."
יום אחרי זה הוא כבר מקבל מייל חזרה מאביו השייח׳:
"בני האהוב והיקר, תפסיק לעשות בושות למשפחה ותתחיל להגיע גם אתה בתחבורה הציבורית. בזה הרגע הועברו לחשבון הבנק שלך 2 מיליון דולרים, לך תקנה איתם את הרכבת. באהבה, אביך."
אחרי שסיימנו קניות, שני הילדים הקטנים שלי עמדו מול הדלת של המכונית בזמן שאני סידרתי את המצרכים בתא המטען, ומיד התחילו לריב אחד עם השני...
עמית, בן 4, התחיל לצעוק: "אני יושב בצד שמאל!" ואחיו עומר, בן 5, ענה בתגובה: "מה פתאום? אני יושב בצד שמאל!". ככה הם המשיכו דקות ארוכות ובצעקות חזקות יותר ויותר בזמן שכל האנשים בחנייה נועצים בנו מבטים, עד שלא יכולתי יותר.
"מספיק! עומר מבוגר יותר אז הוא יכול לקבוע בנושא הזה, עמית, תן לו לשבת בצד שמאל."
"איזה כיף!" הגיב עומר הנרגש, "רק תגיד לי אבא, איפה זה צד שמאל???"
מטוס עמד להתרסק ו-4 הנוסעים שהיו עליו גילו שיש רק 3 מצנחים...
הנוסע הראשון אמר: "אני שחקן כדורגל ידוע! מיליוני אנשים רואים אותי משחק בכל שבוע, יש לי מעריצים מכל העולם וכל הקבוצה שלי תלויה בי! אין מצב שאני עומד למות". הוא לקח את המצנח הראשון וקפץ מהמטוס.
הנוסע השני אמר: "אני פוליטיקאי חשוב! בלעדיי לא יהיה מי שיעביר חוקים או ישמור על שלום הציבור. אין בן אדם יותר חכם או אחראי ממני בכל המדינה! אין מצב שאני עומד למות". הוא לקח את המצנח השני וקפץ מהמטוס.
הנוסע השלישי, רב יהודי זקן, פנה אל הרביעי שהיה תלמיד קטן בן 10 ואמר לו: "אני כבר זקן ולא נשארו לי הרבה שנים, בעוד שאתה עוד צעיר ויש לך את כל החיים לפניך. קח אתה את המצנח".
"זה בסדר רבי", אמר לו הילד, "יש אחד לי ויש אחד לך - במקום מצנח האיש הכי חכם ואחראי בכל המדינה לקח את תיק בית הספר שלי".